יום ראשון, 21 באוקטובר 2018

על השראה -


היום אני רוצה לדבר על השראה, וקודם שאלה שחייבת להישאל –

ממי או ממה אתם מקבלים את ההשראה לדברים שאתם רושמים? משיחות שהיו לכם? מתחושות? מספרים שקראתם? אולי ממוזיקה שהקשבתם לה? או מסרטים  ותוכניות טלוויזיה? מפוסטים אחרים שנתנו לכם השראה? מהודעות שנתקלתם בהן? אולי מהודעות שהגבתם עליהן? מחוויות פרטיות?

אשמח לתשובות.


השראה
1. השכנה (בהשאלה) האצלת רוח-הקודש, התעוררות רוח ממרום.  2. אינטואיציה, הארה פנימית.  ההגדרות לקוחות מהמלון העברי המרוכז, אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית ספר בע"מ ירושלים, (1980 – קצת מיושן, אני יודעת).

לצורך העניין גם מצאתי שני מאמרים מאלפים:
הראשון בקונספציה, שכתב אמיר דותן: "השראה אלוהית באינטרנט ,(בכל זאת,נוויל ברודי), היכן עובר אותו גבול בין השראה לגניבה שפלה?" – שווה לקרוא. 
http://amirdotan.com/writing/?p=286
(הקישור המקורי היה למאמר באתר קונספציה, אך בגלל שינויים באתר ההוא שנעשו במשך השנים הקישור כבר לא מוביל למאמר עצמו.  בדקתי ומצאתי פרסום דומה באתר עדכני יותר, והקישור הנוכחי כמובן.  גם במאמר עצמו המחבר רשם קישור לאתר שכבר לא פעיל ברשת, כוונתי לקישור ל- www.2bet.co.il - ר.). 

השני, בדעת, מרכז לימודי יהדות ורוח, ענף ספרות ופסיכולוגיה, שכתב אוסטין וורן, (מילות מפתח: אמנות, יצירה,השראה). http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/safrut-2.htm
(המאמר הוא ארוך מאד ודי מורכב, אך אפשר לקרוא את הפסקאות הקשורות לעינייננו - להשראה - ר.) 

איך בכלל הגעתי לכתוב על הנושא –

היום באחת משיחותי במסנג´ר, אמרתי לו: ´כתבתי שיר על עננים´. הוא ביקש קישור, והעברתי לו. אחר כך אמר משהו כמו – ´אני שמח שאני מהווה השראה לדברים שאת כותבת´.  אני בתגובה – ´לא הווית השראה, ביום של כתיבת השיר ועוד יום לפני, אני אכן חייתי בתוך ענן´.  ´לא´, הוא רשם, ´התכוונתי לקטע של - אלוף בצלות ואלוף שום´.  אחר כך, כשקצת חשבתי על זה, החלטתי להבהיר לו, שלא ממנו הגיעה ההשראה, ושאולי יהיו פוסטים עתידיים שאכן שיחות אתו יעניקו לי השראה (כמו הרשומה הזו למשל) ואז אני אשמח לספר לו על זה.

לצורך העניין אני אחשוף את קטע השיחה הרלבנטי.
הוא: ראיתי חלזונות על המדרכה ;  והמממ
השתדלתי מאוד לא לדרוך בטעות
אני: אני שמחה................. יפה מצדך. ;  תנו לחלזונות לחיות .......... צריך לעשות עם זה משו
הוא: חחח כן, אולי אקים עמותה. 
אני: כן, למה לא, זה יכול להיות חביב.
מדלגת על חלק .........
הוא:
המממ אני צריך לטגן שומים ובצלים  
מדלגת על עוד חלק....
אני:
להתראות ותמשיך להרגיש הכי מעולה שאפשר,   ושמור על עצמך,   אלוף בצלות ואלוף שום. :)

זהו, בכך הסתיימה אותה שיחה קצרה (קצרה גם עם הקטעים המדולגים). לאחריה עלה בדעתי, שאולי נעלב, אולי לא מכיר את הסיפור הזה, "אלוף בצלות ואלוף שום"? ואז עלה בדעתי שזו הזדמנות נהדרת להיזכר בו, ולרשום אותו לטובת עוד אנשים.

בררתי לגבי זכויות יוצרים, עם מי שהכי הכי מתמצא בנושא – (ראו בקישורים את פרויקט בןיהודה   שעליו עוד אכתוב) וכך נמסר לי "ביאליק (1873-1934) נפטר בשנת 1934, זכויות יוצרים נשמרות למשך 70 שנה מיום פטירת הכותב, כך שהחל משנה הבאה (2004 - ר.), יצירותיו של ביאליק, יכולות להתפרסם באינטרנט, ולא יחול עליהן חוק זכויות היוצרים."
את הפרקים הראשונים מהסיפור 2-3 אפרסם אומנם עוד בשנה זו, אך זה נחשב לחלק בלבד מתוך היצירה השלמה. היצירה השלמה, שכוללת בערך 12 פרקים, תושלם אולי בשנה הבאה – 70 שנה מפטירתו של ביאליק.

עכשיו – לדעתי אם השיחה שלעיל נחשבת השראה, כי-אז בדיוק באותו אופן נחשב היה גם השיר  "ברל´ה ברל´ה צא החוצה.... " להשראה (להזכירכם, דיברנו גם על חלזונות באותה שיחה – והזכויות לסלוגן  "תנו לחלזונות לחיות." אלי בבקשה)

אחר כך, כשחשבתי על רשומות, אז אכן, היו רשומות שהוא היווה  השראה לרישומן – כך לדוגמא –

נרות שבת - הוא היה הנר הרביעי, רק שאף פעם לא דיברנו על היותו ´נר´, כך שאני לא בטוחה שזה נחשב השראה מבחינתו, מבחינתי כן.

או למשל הרשומה היום היא שאלה אותי,   המשפט המצוטט : "אני צריך את הלבד הזה" הוא השראה מתוך משפט בהודעת טקסט, בסלולארי,  והסיטואציה ההזויה בבית הקפה, ההזמנה הזו, הכי השראה שאפשר מבחינתי, מתוך חוויה אמיתית, ככה בדיוק הרגשתי באחת הפגישות היותר הזויות שהיו, רצון להזמין קפה עם K ....  ומבחינתו?? ממש לא השראה. זה הוא שאמר לי – ´שימי את השיר הזה בבלוג´. והוא בטח בכלל לא זוכר את המשפט המצוטט...

כך גם הרשומה
עוד מעט
 היא השראה, מחוויה שקשורה בו ובי שם (והייתי מעדיפה שלא לחוות אותה, אבל יש דברים שלא אני הייתי המפיקה שלהם), ממתינה בחדר ההמתנה ההוא, מבחינתו??? לא יודעת.
והפוסט היה ה'אמ-אמא' של ההשראות. ברור.


עד כאן.  ומה מביא לכם את ההשראה???
אנא שתפו.



פורסם לראשונה ב- 7/12/2003, בבלוג בתפוז

9 תגובות:

  1. שאלה מעניינת. אני חושבת שיש אצלי פוסטים ש'מתבשלים' הרבה זמן, ויש כאלה שהם ספונטניים. וכל מה שאני חשופה לו הוא השראה: חוויות, משפט ששמעתי, שקראתי, משהו שראיתי. אני כן מחכה עד שדברים מתחברים, לפחות אצלי בראש, לכלל 'סיפור' ולא סתם רצף של חוויות.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אצלי יש כל מיני רשומות ש"נחשבות" הרבה זמן. אני לא מעלה אותן על הכתב, אבל 'חושבת' אותן, איך לבנות, מה לכתוב ומה להשמיט וכאלה... וכמובן לא פעם קרה לי שפשוט שכחתי את כל ה"קונסטרוקציה" שיצרתי לעצמי במחשבות וכשהעליתי לכתב יצא דבר אחר ושונה לגמרי מהמתוכנן.
      אולי באמת צריך להעלות כל מיני 'צטאלאך' כאלה, פתקיות, 'קרעי-מחשבות' על הכתב ולחכות לאיזה סוג של השראה ולחבר אותן לכלל סיפור.
      וכמובן, כל דבר יכול להוות השראה. חוויות אישיות, שיחות אקראי, רשומות שקראתי, שיר שמשמיעים, משפט מספר, ועוד כל כך הרבה. תודה על תגובתך.

      מחק
  2. אצלי זה בערך כמו אצל מניפה. ויש לא מעט פוסטים בשלבי עריכה שונים שממתינים להזדמנות המתאימה - אירוע או תופעה אקטואלים.
    לגבי השירים - מקור ההשראה הם אירועים, אנשים ומצבים רגשיים. אלה מופיעים כהארה (כמו מכת ברק). נכתבים בשניות/דקות ונערכים ומנוקדים בהמשך. היתרון בפרסומם בבלוג שהם ממשיכים לעבור עריכה עם חלוף הזמן. יתרון משמעותי על פרסום מנוייר.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגבי השירים - אף פעם (כמעט) לא חשבתי על פרסום מנוייר, בימים אלו כשאני מעבירה חומרים מהבלוג הישן, יש רק מעט מאוד דברים שערכתי ותיקנתי. לא בגלל שלא היה צורך, היה... אני יכולה היום במרחק של הרבה שנים לדעת איך לרשום את הדברים טוב יותר, נכון יותר, או סתם אחרת, להוסיף או להשמיט דימויים למשל, לחשוב על חריזה שונה, מקצב פנימי שונה, אבל רציתי לשמור על אותנטיות, ולכן ערכתי רק אם ממש לא הייתה ברירה. אם תיקון כלשהו ממש התבקש.
      עוד לגבי רשומות 'קצרות' - אולי שירים - כן, יש גם כאלה שנרשמים בחטף, ואחרים שכתיבתם ארוכה יותר, וקשה עלי יותר.
      אין לי פוסטים בשלבי עריכה. כעת, כאשר אני די ברצף של העברת החומרים הישנים, הרבה פעמים אני חושבת על דברים שהייתי רוצה להתייחס אליהם. דברים של אקטואליה (תאונות הדרכים ונרצחי הכבישים והמדרכות, רצח הנשים, ועוד כל כך הרבה ...) ואני נמנעת מלעשות זאת, גם לא כטיוטה לאיזה שהוא פרסום עתידי. ייתכן שבקטע הזה אני לחלוטין טועה ופספסת חומרים .

      מחק
  3. נראה לי שכל דבר יכול לשמש השראה/טריגר לכתיבה. לפעמים אפילו דברים שאנחנו לא לגמרי מודעים להם. קורה שאיזו שורה מסתובבת לי בראש, ואחר כך מתברר לי שבכלל היא חלק משיר ששמעתי, למשל, ואפילו לא זכרתי. זה קצת מטריד, כי כך יוצא שאנחנו עלולים 'להעתיק' שלא מדעת.

    השבמחק
    תשובות
    1. משום כך אני משתדל לגגל שורות כאלה, כדי לבדוק את המקוריות :)

      מחק
    2. עדה ברוכה הבאה. נכון שכל דבר יכול לשמש השראה / טריגר לכתיבה. קראתי את תשובתו של קנקן, ואני מודה שלא יצא לי לבדוק בגוגל שורה שפתאום אני חושבת עליה, אם היא נכתבה מקודם או לא ... ייתכן שזו באמת שורה ששמעתי פעם? שקראתי במקום אחר? בדרך כלל אני די יודעת לזהות את זה (אחרי חפירה פנימית בנבכי הזיכרון לא פעם). את ה- 'מאיפה לכל הרוחות זה הגיע / 'נחשב' / מתגלגל אצלי?'

      מחק
  4. אהבתי את הסקירה שלך לגבי מקורות השראה אמיתיים וגם לא אמיתיים (כמו ההוא שחשב שכתבת בהשראתו ובפועל לא היה ולא נברא).
    לא תמיד אני מודעת למקום ההשראה למשהו שכתבתי....ובמיוחד ברשומות שהן מהסוג ה"יומני" (קמתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים) ברור שמדובר סתם בתיעוד דברים שעברו עלי, מחשבות או רגשות שצצו על הדרך וכדומה.
    אבל הרבה פעמים מקור ההשראה שלי מגיע דווקא מבלוגר כלשהו, שכתב על משהו שעורר בי אסוציאציה או עורר בי רגש מסוים או זיכרון.......
    לעיתים זה משהו שקרה לי או למישהו אחר, או משהו ששמעתי ממישהו או בחדשות, או משהו שקראתי בספר....
    החיים הם מקור ההשראה שלי.
    כשלמדתי אימון עברה פעם המורה אחד אחד בין כל התלמידים (היינו חמישים!) וביקשה מאיתנו להשלים את המשפט:"החיים הם.........." וזה היה מרתק לשמוע איך כל אחד מאיתנו עשה זאת. אצלי זה היה קל. החיים הם בית ספר. אנשים שאני פוגשת בדרך הם מורים מצוינים - גם כשהחוויה טובה ואהובה, וגם ובעיקר כשהיא לא טובה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לגמרי אהבתי את התגובה שלך. אולי גם אני הייתי אומרת "החיים הם בית ספר" אם היו מבקשים ממני להשלים. ואכן מרתק לשמוע את מגוון התשובות של תלמידים שונים.
      לא יצא לי עדיין לכתוב פוסטים בסגנון 'קמתי /' התלבשתי / צחצחתי /... וכו' "
      הפוסטים אצלי הם לרוב בהשראת חוויות שחוויתי, או שחוו אנשים מסביבי, או משהו ששמעתי או קראתי, גם ברשומות אחרות, אך גם בספרים, בקטע מוסיקלי, בעיתון וכו' ... וכמובן מחשבות ולפעמים ציטוטים של דברים שממש אהבתי ואני רוצה לאחוז בהם עוד קצת.. תודה על תגובתך.

      מחק

הסיפור הראשון 2

   והיא כנראה באמת חלמה חלום-סתם, כי בלילה ההוא היא לא בכתה, ובמשך כל הבוקר שאלה מתי כבר אמשיך לספר לה, ולא הייתי בטוחה שא...