יום שבת, 13 באוקטובר 2018

ד' פרקים ראשונים (1)


בסוף היא בחרה שם בדוי.  ד.

אמרתי לה, אי אפשר לספר ולשים את השם האמיתי, מה אם יזהו? לא יותר טוב תבחרי לך שם אחר?

כבר מההתחלה היו כמה שמות שלא באו בחשבון.
ר´ היא לא רצתה כי עוד יכולים לחשוב שזו את, היא אמרה, א´ שמורה למישהו אחר, ו-ש´ בכלל הקפיץ אותה.  איזו אות תחמנית, בדפוס נראית כזו פתוחה להצעות, חברותית, אומרת יפה שלום ומושיטה ידיים, ובכתב היא ננעלת בתוך עצמה, עוברית, סגורה, חשדנית, שלא לדבר על זה שזה הזכיר לה  ש´ אחר,  בעצם שניים, אחד שלה אחד שלי, והיא אמרה: תראי מה זה, שניהם ש´, ובכל זאת איך שונים זה מזה. ותחשבי על זה, באותו מזל של אות, ועדיין כל כך שונים, וזה לא סתם 12, זה 22, וגם זה בלי לקחת סופיות. אז גם ש´ לא.  ז´ זו לא אות נשית, ו-מ´ הזכירה לה משהו אחר שרצתה לשכוח, שבגללו בעצם התחיל כל הסיפור, על ע´ היא לא הייתה מוכנה לדבר, וגם לא על ח´.  ג´ לא, ו-נ´ גם לא, וזה עוד נחשב טוב, שהייתה מוכנה לדבר עליהן, כי הייתה תקופה, שהיא אפילו לא הסכימה לבטא אותן, וכך דיברה אז למקוטעין, ולא הובנה, והאותיות התקיפו אותה, היא אמרה, ואחר כך הן עשו שהיא לא תזכור אותן.  
אבל זה הסתדר מהר, הסיפור הזה, את זה הצליחו לסדר בצ´יק, שבועיים, מקסימום שלושה. בעצם, אם לא לוקחים בחשבון את כל המסביב, אז גג שעתיים, אולי פחות, אולי נצח, והן חזרו אליה כולן, וכבר היו גם פחות אלימות.  לא דיברנו על הסופיות בכלל, לא דיברנו על ה-ף, גם לא על ה-ץ, בטח לא על אלו בכתב, תולעים כולן, היא אמרה. 

חיבקתי אותה, והיא חייכה, והיינו שוב ילדות של כל האותיות ושל כל העולם, עם הצחוקים המשותפים והדמעות, והאמהות שלנו  שאומרות לנו לילה טוב,  וחייבות לתחום את הסיפור של לפני השינה ל- 5 דקות בדיוק כולל הנשיקה.  ואחר-כך, לישון, לישון. ואת זוכרת איך כעסו כשאיזה אבא או אמא רצו להישאר רק עוד דקה, רק עוד רגע אחד, רק עוד ליטוף לילה-טוב?  רק עוד נשיקה לפני השינה? ואחר כך ראינו אותם מציצים מבעד לשמשה, מוודאים שהכל בסדר, שאנחנו לא בוכות, ועשינו את עצמנו ישנות, והם הלכו,
ואחר כך לבכות לשומרת הלילה, ואחר כך לבכות לעצמנו לבד. ואחר כך לישון, ואחר כך לישון.
והיא בחרה שם בדוי,
ד´, ואמרה מילה אחת בלי שאני אראה קודם אני לא מסכימה.  מילה אחת.  הסכמתי. אפילו לא מילה. . . .
a painting of Hebrew letters by the Israeli painter David Rakia. Wikipedia

©  כל הזכויות שמורות 


פורסם לראשונה ב-30/11/2003, בבלוג בתפוז

6 תגובות:

  1. כמה סודות. הסתקרנתי, אשמח לקרוא. כל הכתיבה כאן היא הליכה על חבל דק על פני תהום של חשיפה.

    השבמחק
  2. כן, נכון, לגמרי הליכה על חבל דק. יש לזה עוד המשכים ... אוסיף לאט לאט .. תודה על כניסתך ועל התגובה.

    השבמחק
  3. הזכיר את האנשה של האותיות בפרק הראשון של ספר ספר הזוהר:)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על תגובתך, קנקן. אני שמחה שהקטע הקצר הזה הוביל אותך להאנשה של האותיות בפרק הראשון של ספר הזוהר ... אני זוכרת שהיה שם משהו לגבי ג' אותיות - צ ל מ אם אינני טועה, אבל לא זכור לי הרבה יותר . בזמנו לפני הרבה מאד שנים הלכתי לאיזה קורס בקבלה מטעם הרב ש. ברג, העביר אותו בחור מאד כריזמטי ומשכנע בשם ג'רמי ... אני זוכרת משם את מפץ האור הבראשיתי, את הספירות ועוד די הרבה דברים ... על האותיות לא דיברנו יותר מידיי, או שאולי אני פרשתי כעבור זמן קצר בלבד מהקורס ההוא ...

      מחק
  4. אהה......קיבוצניקית.........(גם אני...אבל בעצם לא, כי הורי שלפו אותי מבית התינוקות בגיל 8 חודשים ועזבו את הקיבוץ בלי להביט לאחור).
    מקסים המשחק עם האותיות והתחושות והאסוציאציות שהן מעלות.......
    ממשיכה לקרוא

    השבמחק

הסיפור הראשון 2

   והיא כנראה באמת חלמה חלום-סתם, כי בלילה ההוא היא לא בכתה, ובמשך כל הבוקר שאלה מתי כבר אמשיך לספר לה, ולא הייתי בטוחה שא...