מה הייתם מוכנים לעשות ...

מה הייתם מוכנים לעשות בשם האהבה?
כמה רחוק לנסוע?
כמה להיחבל?
דברים מטורפים?
האם העריך זאת נשוא אהבתכם? 
האם אמר תודה? 
האם הרגשתם שנוצלתם?
האם הייתם מוכנים לחזור ולעשות את אותו הדבר בדיוק שנית? 
האם נשארתם יחד אחרי? בגלל זה? למרות זה?

דוגמא???? במקרה הכינותי מראש -

הדבר קרה לפני שנים רבות, באחת מהשנים הראשונות של קום המדינה.

הוריה לא אפשרו לה להיפגש אתו, אך היא לא הסכימה בשום אופן לרוע הגזירה.  

היא הייתה נערה אחרי צבא, עבדה כאחות רחמנייה בבית חולים לחולי נפש, בעיר אחת בארץ.  משמרות לילה, כדי שתוכל ללמוד בשעות היום. כל לילה, באשמורת שלישית קבעו להיפגש "למטה". בהסתר. כל לילה, בתום מטלותיה נכנסה לאחד החדרים, וממרפסת הקומה הראשונה או השנייה קפצה אל אהובה.
בשקט בשקט אהבו, תכננו תכניות לעתיד משותף.  שעה גנובה של אוהבים. ואחר כך, מיד מיהרה לחזור, דרך סולמות מאולתרים לבית החולים, להמשך המשמרת.
עד ש- פעם אחת, בשעה הנכונה, שוב נכנסה לאחד החדרים, בזהירות בזהירות פתחה את הדלת אל המרפסת, וקפצה. אולם במקום אהובה היקר, הטוב, המצפה, היה זה אח בית החולים ההוא, שחשב שאחת החולות היא, המנסה לברוח. מיד אחז בה בחוזקה, ויש אומרים שקשר אותה בכתונת משוגעים, הזריק לה חומר הרגעה, הובילה לתוך המחלקה, כאשר היא חבולה ובוכה. ואהובה – היכן היה? הוא פשוט לא התעורר בלילה ההוא, עייף היה, וישן.  ורק כאשר האיר היום, הצליחה הנערה להסביר שלא, אין היא אחת מהמטופלות במחלקה הסגורה.

להוריה נודע הדבר, וכאשר הבינו כי עזה כמוות, לא שמו סייגים עוד, ואפשרו לנאהבים לממש אהבתם, והם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה.

ואתם – האם מכירים אתם עוד מקרים שכאלה? 

נרשם לפני שנים רבות, באחד הפורומים, בט"ו באב, של שנה אחת  -  
וגם ב- 27/11/2003 בבלוג בתפוז. 

©  כל הזכויות שמורות